היינות שאני מביא לישראל הם קודם כל יינות של אנשים, כאלה שאפשר לשוחח איתם בגובה העיניים, לא רק על יין.
אני מכיר אישית את כל היצרנים 'שלי' ובחלקם אני ממש מאוהב.
בכל עונה אני נוסע אליהם, טועם יינות חדשים במרתף, מתענג על יינות ישנים בארוחות ארוכות אל תוך הלילה. לומד. מתאהב מחדש. לא רק באנשים וביינות שלהם, ביין בכלל. בנוף, בשפה, בתרבות, במסורת.

את המסורת הזו, או לפחות טעימה ממנה, אני מנסה להביא לכאן. את הטעם, הריח, האהבה.

כראוי למי שהוא דור שמיני למשפחת יין מקומית, צירפתי אל היינות האיטלקיים אהוביי, כמה יקבים ישראליים קטנים ואיכותיים, לא רק כי אני מכאן וחשוב לי, אלא גם, ובעצם בראש ובראשונה, כי אני מאד אוהב את מה שעושים כאן בשנים האחרונות, בתעשיית היין. יצרנים קטנים שמביאים טעם אחר, טעם של המקום.

וכדי שלא ישעמם בפה לרגע, גם לפני ואחרי היין והאוכל, אני מציע את התזקיקים והאפרטיפים הנהדרים של יובל (ג'וב) הרגיל ממזקקת יוליוס המופלאה שבחניתה.

אני מקווה שהצלחתי.

לחיים.